עתירה מנהלית

למשרד עו"ד בן ארויה וולף ניסיון רב בהגשה וניהול עתירות מנהליות בתחומים שונים.

מהי עתירה מנהלית?

עתירה מנהלית היא תביעה המוגשת על ידי יחיד (או יחידים) לבית משפט לעניינים מנהליים (שנמצא בבית המשפט המחוזי) כנגד רשות שלטונית, בניסיון לבטל או לשנות החלטה שקיבלה, שהיחיד סבור שנפלו בה פגמים.

הטעמים שבגינם בית המשפט יתערב בשיקול הדעת של הרשות השלטונית, וישנה או יבטל החלטה שלה, הם בדרך כלל חוסר סמכות לקבל את ההחלטה או הליך לא תקין בעת קבלתה (למשל אם נשקלו בעת קבלתה שיקולים זרים); חוסר סבירות של ההחלטה; הפגיעה הקשה שההחלטה גורמת (חוסר מידתיות שלה); ההפליה שהיא גורמת לקבוצות שונות; וכיו"ב.

אם הצורך בביטול או שינוי ההחלטה הוא דחוף, אפשר להגיש יחד עם העתירה המנהלית גם בקשה לצו ביניים, שיקפיא באופן מיידי את יישום ההחלטה, עד הכרעה של בית המשפט לגופו של עניין.

ההליך, של עתירה מנהלית, הוא הליך ממוקד ומהיר (יחסית לתביעות אזרחיות רגילות שמנוהלות בבית המשפט).

מה ההבדל בין עתירה מנהלית לבג"ץ?

חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, מונה את המקרים שבהם תוגש עתירה מינהלית לבית המשפט המנהלי (שבבית המשפט המחוזי). עניינים עקרוניים בעלי השלכות רוחב, שאינם בין המקרים שמנויים בחוק האמור, מגישים לבית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לצדק, הלוא הוא בג"ץ).

נגד מי ניתן להגיש עתירה מינהלית?

עתירה מינהלית ניתן להגיש נגד רשויות שלטוניות (כגון משרדי ממשלה), רשויות מקומיות (עירייה או מועצה), גופים שהוקמו לפי חוק (כגון המועצה להשכלה גבוהה או רשות שדות התעופה), מפלגות, תאגידי מים או ביוב וכיו"ב. לא ניתן להגיש עתירה מינהלית נגד אנשים פרטיים או תאגידים פרטיים.
יחד עם זאת, ככל שיש נפגעים פוטנציאליים מהעתירה, חובה לצרפם להליך (ולו כמשיבים פורמאליים). בין אם הנפגעים הם גופים פרטיים או ציבוריים.

שלבי ההליך בעתירה מנהלית

בשלב ראשון מוגשת בשם העותר עתירה מנהלית, אליה מצורפים כל האסמכתאות לתמיכה בה, וכן תצהיר קצר לאימות עובדותיה. אם יש צורך בהחלטה מיידית (גם אם זמנית) של בית המשפט, מוגשת עם העתירה גם בקשה לצו ביניים.

לאחר הגשת העתירה ממונה שופט יחיד לדון בה, אשר מחליט על אופן הטיפול בה. השופט רשאי לדחות (כבר בשלב הזה) את העתירה, להעביר אותה לתשובה של הרשות (תשובה מקדמית או מלאה), לקבוע מועד לדיון (מקדמי או לגופו של עניין) וכיו"ב. טרם הדיון אפשר שיהיה צורך גם להגיש עיקרי טיעון, בהם כל צד יסכם את טענותיו.

בכל מקרה חשוב להדגיש, שקבלת העתירה תתאפשר רק לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להשיב לה.

לאחר תשובת הרשות ו/או דיון, ינתן פסק דין בעתירה.

על שיהוי וחשיבותם של לוחות זמנים בעת הגשת עתירה מנהלית

בעת הגשת עתירה מנהלית קיימת חשיבות רבה ללוחות הזמנים. עקרונית, יש להגיש עתירה זמן קצר ככל האפשר לאחר קבלת ההחלטה אותה מבקשים לבטל או לשנות.

עתירות מנהליות רבות נדחות על ידי בית המשפט מחמת השיהוי בהגשתן, ולכן לא ניתן להתמהמה במקרה בו מתקבלת החלטה מנהלית הפוגעת בזכויות, אלא חשוב למהר ולהגיש עתירה מנהלית בהקדם האפשרי.

בכל עתירה מייחדים פרק המסביר מדוע התובע לא השתהה בהגשתה.

עתירות מנהליות נגד משרד החינוך

עתירה מנהלית מול משרד החינוך או נגד העירייה בענייני חינוך, נועדה לשנות מגוון רחב של החלטות שמתקבלות על ידם. למשל בתחומים הבאים:

• עתירה נגד שיבוץ במוסד חינוכי מסוים: מדובר במקרים בהם תלמיד משובץ כנגד רצונו במוסד חינוכי אחד, והוא או הוריו מעוניינים לשנות את השיבוץ ולהעביר אותו למוסד חינוכי אחר, ממגוון סיבות. בעתירה מסוג זו מדובר במאבק "דוד מול גוליית" - היחיד מול המערכת. עתירה מסוג זה תוגש נגד הרשות המקומית ו/או משרד החינוך. במקרים כאלה כדאי למהר ולפעול שכן ניתן לבקש צו ביניים, המבקש מבית המשפט להורות לבית הספר לשלב את התלמיד בשיבוץ המבוקש עוד בעת שמתנהל ההליך המשפטי. משרד בן ארויה-וולף ייצג בהצלחה מוסד חינוכי שהתנגד לשינוי השיבוץ שנדרש על ידי תלמידות.
   
• עתירות מנהליות על פתיחה או סגירה של בית ספר: פתיחה או סגירה של בית ספר משנים את מספר התלמידים בכיתות בבתי הספר האחרים, את אפשרויות השיבוץ של תלמידים באזור המגורים אליו שייך בית הספר ואת היצע ההזדמנויות והאפשרויות העומדות בפני התלמידים שהיו אמורים להיות משובצים למוסד חינוכי זה. האתגר בהגשת עתירה בנושא זה הוא לשכנע את בית המשפט כי ההחלטה של הרשות יוצרת אפליה או אינה סבירה. משרד בן ארויה-וולף ייצג במסגרת עתירה מנהלית הורים לתלמידים של בית ספר בתל אביב שהוחלט לסגרו, כך שהובטחה פתיחתו בשנת הלימודים הבאה.
   
• עתירות בגין תקציבי חינוך: מנהל החינוך ברשות המקומית מחליט באיזה אופן יחולק תקציב החינוך ברשות המקומית. לאחר שנתקבלה החלטה בעניין התקציב קשה מאד לשנותה. אך כאשר חלוקה זו פוגעת בשכבת אוכלוסיה באופן בלתי מידתי ניתן להגיש עתירה מנהלית על מנת לתקן את העיוות שנוצר. משרד בן ארויה-וולף הביא לשינוי בתקצוב ההסעות לבתי הספר הממלכתיים-דתיים בעיר תל אביב בזכות טענת אפליה כלפי שכבות מסוימות באוכלוסיה.

עתירות מנהליות בענייני מכרזים

חוק חובת המכרזים מחייב גופים ציבוריים להתקשר במכרז לצורך העסקת ספקים או עסקאות, ולאפשר לכל אדם ועסק הזדמנות להציע מועמדותם. עם זאת קיימים מכרזים רבים, לרבות מכרזים ממשלתיים, שיש בהם הטיות ופגיעה בעקרון השוויון.

בעת זיהוי פגם במכרז, ההמלצה היא לא להשתהות אלא להגיש עתירה מנהלית עוד לפני שלב פתיחת המעטפות, זאת במקביל לפנייה אל עורך המכרז בדרישה לתיקון הפגם. במקרים בהם המכרז אינו עונה על תקנות חובת המכרזים ניתן לשקול להגיש עתירה מנהלית לביטול מכרז או תנאים בו.

כמו כן, משתתפי מכרזים שחשים כי נעשה להם עוול בתהליך בחירת הזוכה במכרז, יכולים להגיש עתירה מנהלית בגין הפרת דיני מכרז או קיפוח. בית המשפט יכול לפסול את ההצעה הזוכה במקרה בו יתברר שלא עמדה בתנאי המכרז, לתקוף את שיקול דעתה של וועדת המכרזים וכן הלאה.    

עתירה מנהלית לפי חוק חופש המידע

חוק חופש המידע מאפשר לקבל מהרשות הציבורית כל אינפורמציה שאינה פוגעת בביטחון המדינה, הציבור, או פוגעת בפרטיות. על מנת לקבל את המידע מהרשות יש לפנות אל הממונה על חופש המידע באותה רשות בכתב, ואין חובה לפרט את סיבת הבקשה או מטרת השימוש.

הרשות אמורה לספק מענה חלקי או מלא לבקשה. במקרים בהם הבקשה סורבה, או שפרק הזמן חלף, ולא נמסר מידע למבקש הבקשה (או שהמידע שנמסר הינו חלקי מסיבות שאינן עולות בקנה אחד עם החוק), ניתן להגיש עתירה מנהלית לפי חוק חופש המידע.    
למאמר של עו"ד עמית בן ארויה בנושא עתירות מנהליות לפי חוק חופש המידע 

בן ארויה-וולף - עורכי דין בעלי ניסיון בעתירות מנהליות

לראשי המשרד, עו"ד שירה בלום-וולף ועו"ד עמית בן-ארויה, ניסיון רב בתחום העתירות מנהליות, הכולל ייצוג מועמדים לבחירות מוניציפליות, ייצוג מוסדות חינוך ועותרים בעתירות בתחומי החינוך, ייצוג בעתירות בנושא מכרזים ועוד.

אנו מזמינים אותך לקרוא דוגמאות נבחרות להישגי המשרד בתחום העתירות בדף הפרסומים שלנו, וליצור עמנו קשר.